השיעור נכתב על ידי: ניצן וייסברג: nitzan@liberalit.com ובן לב-קדש: benlevkadesh@gmail.com
המטרה
חינוך לשלום
רציונאל השיעור
· על רקע ציון "יום ההולדת לשלום" עם מצרים שכנתינו, הילדים ידונו בריבים, פיוס וחברות.
· השיעור יעסוק בשאלה: כיצד ניתן לקדם שלום בחברת הילדים?
מהלך השיעור
1. השיר "רוגז"
הקראת השיר "רוגז" של מרים ילן-שטקליס (אפשר גם להשמיע עם הלחן של אורנה ביאל: https://www.youtube.com/watch?v=kPEP3S0gT9Y )
רוגז, רוגז, רוגז,
שרוי חתול ברוגז,
ברו-רו-רוגז על חבר,
על חתלתול אפור אחר.
על בים, על בם, על בים בולם,
ברו-רו-רוגז על כולם.
והוא רוגז והוא כועס
ולא ירצה להתפייס
ולא אכל ולא שתה
ולא טטי ולא טטה...
ורק שרוי ברוגז,
רוגז, רוגז, רוגז.
שאלות לדיון:
א) מה מרגיש החתול בשיר? למה?
ב) מה יכול להיות גרם לו להרגיש ככה?
ג) האם אתם פעם הרגשתם ככה? מה עשיתם? האם זה עזר? למה?
ד) השיר מסתיים ברוגז. אילו הייתם יכולים להוסיף עוד שורה לשיר, מה הייתם רוצים להוסיף? איך מרגיש החתול בסוף שלכם? למה?
2. השיר "אתמול רבתי עם גיורא"
הקראה (או השמעה והקראה) של "אתמול רבתי עם גיורא" מתוך הכבש השישה עשר, מאת יהונתן גפן (לחן שפי ישי).
כשמשעמם לי נורא ואין לי מה לשחק
אני יוצא החוצה לריב עם גיורא
הילד של השכן
אתמול רבתי עם גיורא
ישבנו על הדשא לבד
הוא אמר שאבא שלו גבוה
ואני אמרתי הוא גמד
אתמול רבתי עם גיורא
הילד של השכן
הוא אמר שיש אנשים על הירח
ואני אמרתי שאין
אתמול רבתי עם גיורא
שיחקנו לנו בגן
הוא אמר שאלוהים בשמים
ואני אמרתי זה ענן
אחר כך תפסתי נחש קטן
והוא אמר לי - זאת לטאה
אתמול רבנו אני וגיורא
כמעט חצי שעה
אתמול רבתי עם גיורא
ישבנו על הדשא לבד
שאלות לדיון:
א) למה הילד בסיפור רב עם גיורא?
ב) על מה הם רבים?
ג) מי צודק? האם בכלל משהו צודק? למה?
ד) איך אתם חושבים שהם מרגישים כשהם רבים?
ה) מה הם היו יכולים לעשות חוץ מלריב?
ו) אילו הייתם באים לשבת לידם על השדא, מה הייתם אומרים להם?
ז) השיר מסתיים בכך שהילד מספר שהם רבו כמעט חצי שעה. אילו הייתם יכולים לתת סיומת חדשה, איך הייתם מסיימים את השיר?
3. קישור ליום השלום
כדאי לסגור את הדיון על ריבים בין ילדים, בקישור קצר לנושא של היום הזה, וכך לתת לילדים מעט מידע לגבי ההיסטוריה של המדינה ותקוותיה לשלום. אפשר דברים בסגנון:
מספרים לילדים שגם בין גדולים יש מריבות ושהמדינה שלנו, ישראל, היתה במריבה מאוד ארוכה וקשה עם המדינה השכנה שלנו, מצרים. לפני 40 שנים, ישראל ומצרים החליטו להשלים. המדינות החליטו שהצדק פחות חשוב מההשלמה וכל צד וויתר על משהו כדי ליצור שלום. כולנו מקווים מאוד שיום אחד, תצליח ישראל לעשות שלום גם עם שכנים אחרים שיש עדיין מריבה עימם.