מערך שיעור (על יסודי) בנושא מנהיגותו של מנחם בגין

המערך מתאים לכיתות י' - י"ב.

מטרות:

התלמידים יכירו את הרקע לחתימת הסכם השלום עם מצרים

התלמידים יבינו את הקושי הניצב בפני מנהיג בעת קבלת החלטות מורכבות

מהלך:

פתיחה:

היום לפני 40 שנה, ב 26 במרץ 1979 נחתם הסכם השלום עם מצרים. אנחנו נעסוק בראש ממשלת ישראל, מנחם בגין, והמורכבות של החלטתו.

הקרינו או חלקו לתלמידים את תוכן הסכם המסגרת לכריתת הסכם שלום בין ישראל למצרים (בנספחים).

קראו את תכנו עם התלמידים ודונו עמם על המשמעויות של ההסכם.

הערה למורה - ייתכן שיהיה צורך להרחיב ולפרט על אירועים שקדמו להסכם (מלחמת יום הכיפורים, ביקור סאדאת וכיו"ב).

אפשרות א':

קראו יחד עם הכיתה את מכתב הקצינים (הראשון בנספח ב')

חלקו את הכיתה לקבוצות (יש לתת עותק של המכתב לכל קבוצה) ותנו לכל קבוצה משימה:

סמנו על גבי המכתב את הטיעונים המרכזיים של הכותבים. מה לדעתכם המניע של הכותבים?

מדוע הכותבים בחרו לציין כי הם משרתים במילואים? האם זה חשוב?

החליטו כקבוצה - האם על ראש הממשלה להתייחס למכתב כחלק מקבלת ההחלטה? מדוע?

אם כן - באיזה אופן?

נסחו מכתב תשובה מראש הממשלה מנחם בגין אל כותבי המכתב, הסבירו את החלטתכם ואת השיקולים שלכם.

אפשרות ב':

חלקו את הכיתה לקבוצות ותנו לכל קבוצה מכתבים שכתבו אזרחים למנחם בגין (בנספח)

משימה קבוצתית:

קראו את המכתבים.

כל חבר קבוצה יבחר את המכתב שנגע ביותר ללבו, ויסביר למה.

דונו - כיצד הייתם מרגישים במקום מנחם בגין בעת קריאת המכתבים הללו? מה הם היו גורמי םלכם להרגיש?

מה הייתם מחליטים במקומו? מדוע? מה היו השיקולים המרכזיים שלכם?

דיון כיתתי לסיכום:

קריאת המכתבים שכתבו הקבוצות.

מה לדעתכם תפקידו של מנהיג? לעשות את רצון העם או לעשות את מה שטוב לעם?

נספח א' (מתוך אתר הכנסת)

מסגרת לכריתת חוזה שלום בין מצרים ובין ישראל

כדי להשיג שלום ביניהן, מסכימות ישראל ומצרים לשאת ולתת בתום לב, במטרה לכרות,

תוך שלושה חודשים מחתימת מסגרת זו, חוזה שלום ביניהן.

מוסכם כי:

האתר שבו יתנהל המשא-ומתן יהיה תחת דגל האומות המאוחדות, במקום או במקומות

שעליהם יוסכם באורח הדדי.

כל עקרונות החלטת האו"ם 242 יחולו בפתרון זה של הסכסוך בין ישראל ובין מצרים.

תנאי חוזה השלום יוצאו אל הפועל בין שנתיים עד שלוש שנים לאחר שייחתם חוזה

השלום, אלא אם כן יוחלט אחרת בהסכמה הדדית.

הצדדים הסכימו על העניינים דלקמן:

(א) החלתה המלאה של ריבונות מצרית עד לגבול הבין לאומי המוכר בין מצרים ובין

ארץ-ישראל המנדטורית;

(ב) הנסיגה של כוחות מזויינים ישראליים מסיני;

(ג) השימוש בשדות התעופה שהותירו הישראלים ליד אל-עריש, איתם, עציון ואופירה,

למטרות אזרחיות בלבד, לרבות שימוש מסחרי אפשרי בידי כל האומות;

(ד) הזכות למעבר חופשי של אניות ישראליות דרך מפרץ-סואץ ותעלת-סואץ על בסיס אמנת

קונסטנטינופול מ - 1888 החלה על כל האומות; מיצרי טיראן ומפרץ-אילת הם נתיבי מים

בין-לאומיים, שיהיו פתוחים לכל האומות לחופש שיט וטיסה, בלתי מופרע ובלתי ניתן

להתלייה;

(ה) סלילת כביש בין סיני ובין ירדן, ליד אילת, שבו יובטח מעבר חופשי לצרכי שלום,

למצרים ולירדן; וכן

(ו) הצבת כוחות צבאיים כמפורט להלן.

הצבת כוחות

א. לא יותר מדיביזיה אחת (ממוכנת או רגלית) של כוחות מזויינים מצריים תוצב בתוך

איזור הנמצא כ - 50 קילומטר (ק"מ) ממזרח למפרץ סואץ ולתעלת-סואץ.

ב. רק כוחות האומות המאוחדות ומשטרה אזרחית, המצויידת בנשק קל לביצוע תפקידי

משטרה רגילים, יוצבו בתוך איזור הנמצא מערבה מן הגבול הבין לאומי ומפרץ-אילת,

שרוחבו משתנה מ - 20 ל - 40 ק"מ.

ג. באיזור הנמצא בתחום 3 ק"מ ממזרח לגבול הבין-לאומי יהיו כוחות ישראליים

מוגבלים, שלא יעלו על ארבעה גדודי חיל-רגלים, ומשקיפי האומות המאוחדות.

ד. יחידות משמר הגבול, שלא יעלו על שלושה גדודים, יתווספו למשטרה האזרחית

בשמירת הסדר באיזור שלא נכלל לעיל.

נספח ב' (מכתבים למנחם בגין)