מערך שיעור יסודי כיתות ג'-ד': ארבעים שנה להסכם השלום עם מצרים

השיעור נכתב על ידי: ניצן וייסברג: nitzan@liberalit.com ובן לב-קדש: benlevkadesh@gmail.com

מטרות

1. היכרות עם אירוע מפתח בתולדות מדינת ישראל

2. חינוך לשלום

רציונאל השיעור

· השלום הוא ערך מרכזי לבני אדם בכל העולם וגם בישראל. הוא מבטיח ביטחון, יציבות ושגשוג.

ב 1979 השיגה ישראל הסכם שלום ראשון בתולדותיה, וזאת, עם האוייבת החזקה ביותר שהיתה לה.

· השיעור יעסוק בשתי שאלות מרכזיות:

1) אילו רגשות יוצר שלום בין מדינות?

2) מהם הקשיים בעשיית שלום? מה נותן את התקווה שאפשר להשיגו?

הערה למורה - קיימת מצגת מלווה בפרק הקישורים והחומרים בתחתית האתר.

מהלך השיעור (45 דק')

1. היכרות עם יחסי ישראל-מצרים (5 דק')

היכרות עם יחסי ישראל-מצרים, בהתבסס על קטע המידע המצורף בנספח (רקע על יחסי ישראל-מצרים). ניתן לקרוא את קטע המידע או שהמורה יספר אותו, תוך הדגשת המחיר הכבד של המלחמות המרובות.

2. מבט בתמונת החרב ודיון עליה (20 דקות)

מביטים יחד בתמונה הבאה:

http://edu.929.org.il/enrichment/לֹא-יִשָּׂא-גוֹי-אֶל-גּוֹי-חֶרֶב/d705-099/

א) מישהו מצליח להבין על מה הוא מסתכל?

ב) זו חרב עתיקה שנמצאה בחפירה ארכיאולוגית. מה מוזר בחרב זו?

(היא מעוקמת)

ג) את החרב הזו נתן ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין, במתנה לנשיא מצרים, בעת חתימה על הסכם השלום. מה לדעתכם ניסה בגין לומר לסאדאת?

ד) איזו הרגשה זה עשה לסאדאת (ולעם המצרי) לקבל מתנה כזו?

ה) איזו הרגשה זה עשה לבגין (ולעם בישראל) לתת מתנה כזו?

ו) כשבגין נתן את החרב הזו הוא ציטט פסוק מהתנ"ך בו הנביא ישעיהו ניבא נבואה על איך תיראה אחרית הימים: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים"

פירוש הפסוק הוא שבאחרית הימים בני האדם יהפכו חרבותיהם לכלי עבודת האדמה.

מהו המסר שניסה בגין להעביר כשציטט את הפסוק הזה?

ז) במסגרת ההסכם ישראל החזירה למצרים שטח שכבשה ממנה במלחמה (מדבר סיני) ומצרים הבטיחה שהצבא שלה יהיה רחוק מהגבול עם ישראל. איזה חשש זה העלה בקרב ישראלים ואיזה חשש זה העלה בקרב המצרים?

(כדאי להראות מפה: מעבר לתעלת סואץ, כלומר לא סיני).

3. צפייה בסרטון של נאומי בגין וסאדאת (15 דקות)

קטע זה (4 דקות) מציג קטעים מתוך נאומיהם של בגין וסאדאת בעת הביקור ההיסטורי של סאדאת בכנסת ישראל בשנת 1977.:

א) מהנאומים והצילומים אנחנו לומדים כיצד שני המנהיגים רואים את המכנה המשותף ביניהם שעל בסיסו הם יכולים להתקדם להסכם שלום. מהו המכנה המשותף ביניהם?

ב) אפשר לראות שהמאזינים לנאומים יושבים עם אוזניות בזמן הנאום. מדוע צריכים המאזינים אוזניות? (תרגום סימולטני).

ג) אילו עוד הבדלים יש בין ישראלים ומצרים?

ד) מדוע קשה למדינות לעשות שלום ביניהן? נסחו לחשוב מדוע קשה לילדים שרבו, להשלים ביניהם. (כדאי להתייחס גם למימד של הכאב והאובדן בשני הצדדים, הפחד והשנאה ביניהם)

ה) מה גורם למנהיגים לחשוב שלמרות ההבדלים הרבים בין העמים, הכאב הרב שעוללו זה לזה והשנאה שיש בין העמים, אפשר להגיע לשלום?

ו) האם גם אתם חושבים שאפשר לעשות שלום כשיש כאלו רגשות בין עמים?

ז) בגין מציין שצריך שוויון כדי לדון בשלום. ראינו שצריך אוזניות כדי לנהל שיחה בין הצדדים. אילו עוד תנאים צריכים להתקיים כדי שאנשים שונים, עם עבר כואב, יוכלו לנהל שיחות לשלום? (קשב, כבוד, אמון הדדי, סובלנות, סקרנות... אולי יעזור לעשות הקבלה למריבה בין ילדים ולשאול מה הם צריכים מהצד השני כשהם מנסים השלים).

סיום עם השיר "נולדתי לשלום שרק יגיע" ( 5 דק')

צפייה בשיר "נולדתי לשלום שרק יגיע"

עוזי חיטמן מבצע:

כוכבת הילדים רינת מבצעת:

אפשר לחלק לתלמידים את מילות השיר (בנספח)

נספחים

נולדתי לשלום / עוזי חיטמן

אני נולדתי אל המנגינות ואל השירים של כל המדינות נולדתי ללשון וגם למקום למעט להמון שיושיט יד לשלום.

אני נולדתי לשלום שרק יגיע אני נולדתי לשלום שרק יבוא אני נולדתי לשלום שרק יופיע אני רוצה אני רוצה להיות כבר בו.

אני נולדתי אל החלום ובו אני רואה שיבוא השלום נולדתי לרצון ולאמונה שהנה הוא יבוא אחרי שלושים שנה.

אני נולדתי לשלום שרק יגיע...

נולדתי לאומה ולה שנים אלפיים שמורה לה אדמה ולה חלקת שמיים והיא רואה צופה הנה עולה היום והשעה יפה זוהי שעת שלום.

אני נולדתי לשלום שרק יגיע...

תקציר היסטורי של יחסי ישראל-מצרים

בשנים 1948-1973 נלחמו ישראל ומצרים חמש פעמים. מצרים היתה האוייבת החזקה ביותר של ישראל וישראל היתה האוייבת החזקה ביותר של מצרים. במלחמות הללו נהרגו אלפי חיילים ישראלים ואלפי חיילים מצרים. המלחמה האחרונה ביניהן היתה מלחמת יום הכיפורים, שהתרחשה בשנת 1973. במלחמה זו הופתעה ישראל על ידי מצרים וסוריה, ובה בלבד נהרגו 12,000 חיילים, כ- 2500 מהם, ישראלים.

בשנת 1977 הפתיע נשיא מצרים, סאדאת, את העולם כולו, כשהודיע שיש בכוונתו לנסוע לישראל ולפגוש את ראש ממשלת ישראל. הגעתו לישראל היתה יום חג, שהפיח תקווה בלב רבים, שניתן להגיע לשלום. שנתיים אחר כך, בשנה 1979, חתמו המדינות על הסכם שלום. במסגרת הסכם זה הוסכם שישראל תחזיר למצרים שטחים שכבשה ממנה במלחמת ששת הימים (1967) וששתי המדינות לא יתקפו זו את זו לעולם. החזרת שטח סיני למצרים היתה כרוכה בפינוי יישובים ישראלים שהוקמו שם במהלך השנים והיו למהלך זה מתנגדים מימין. אולם, ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין, גם הוא איש ימין, התעקש שהדבר נחוץ למען בטחונה של המדינה.

השנה אנו מציינים 40 שנה להסכם השלום עם מצרים, הסכם השלום הראשון אותו השיגה ישראל. ב 40 השנים הללו לא היתה שום לחימה בין המדינות והשלום נשמר גם בתקופות שישראל לחמה במדינות ערב אחרות ובפלסטינים. מצד שני, היחסים בין המדינות אינם חמים, מספר פעמים הותקפו ישראלים ששהו בסיני על ידי מחבלים וכמעט שלא מגיעים תיירים ממצרים לישראל. יש המכנים שלום מעין זה "שלום קר".